החלטה בתיק בש"א 10004/09

1.            בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי והחברים ע' גרוסקופף ומ' גלברד), עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין.

2.            ביום 5.5.2009 ניתן פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים (להלן - בית הדין) בהליך שהגיש המשיב, המפקח על הבנקים בבנק ישראל (להלן - המפקח), נגד המבקש, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן - הבנק). עניינו של ההליך בבקשת המפקח לביטול או שינוי תנאים מקפחים בחוזה הלוואה, משכון וערבות של הבנק (להלן - החוזה). בפסק הדין הורה בית הדין על עריכת שינויים במספר סעיפים בחוזה, אשר לגביהם נקבע כי הינם מקפחים. עוד נקבע, כי השינויים האמורים יחולו הן כלפי לקוחות קיימים של הבנק והן כלפי לקוחות עתידיים. בית הדין הורה לבנק להגיש לאישורו נוסח מתוקן של החוזה בתוך 21 ימים ממועד פסק הדין. הבנק הגיש את נוסח החוזה המתוקן ביום 12.7.2009, לאחר קבלת ארכה. ביום 3.8.2009 הגיש הבנק שתי בקשות שעניינן עיכוב ביצוע הוראות פסק הדין. האחת, בקשה שהוגשה בהסכמת המפקח, ובה מתבקש בית הדין לדחות את יישום פסק הדין בתשעה חודשים. זאת, על מנת לאפשר לבנק להיערך מבחינת מיכונית ולוגיסטית לביצוע השינויים בחוזה. השנייה, בקשה לעיכוב ביצוע של חלק מפסק הדין עד להכרעה בערעור אשר בכוונת הבנק להגיש ביחס לפסילתם של חלקים מסוימים מהחוזה. יצוין, כי המפקח הסכים לעיכוב ביצוע פסק הדין ביחס לחלק מהסעיפים בחוזה עד להכרעה בערעור. ביום 1.10.2009 הכריע בית הדין בבקשות. בית הדין נעתר באופן חלקי לבקשה הראשונה, היא הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין בכללותו בתשעה חודשים. לעניין זה, הורה בית הדין כי חלק מהשינויים יבוצעו עד ליום 1.1.2010 וחלקם עד ליום 1.7.2010. בית הדין נעתר באופן חלקי אף לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. בית הדין קבע כי ככלל, אינו רואה מקום לעכב את ביצוע השינויים שנקבעו בפסק הדין ככל שהם נוגעים ללקוחות עתידיים של הבנק. בית הדין הדגיש, כי במקרה דנא אין בהסכמת המפקח כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין. זאת, מאחר שסבר כי המפקח לא נתן משקל מספיק במסגרת עמדתו לנזקים שייגרמו לציבור הלווים בכללותו כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין. לצד זאת, הורה בית הדין על עיכוב ביצוע של חלק מהסעיפים בחוזה ביחס ללקוחות קיימים, עד להכרעה בערעור.

3.            ביום 14.12.2009 הוגשה הבקשה שלפניי, בגדרה מבקש הבנק לעכב את ביצוע פסק הדין ביחס לחלק מסעיפי החוזה, כפי שיפורטו בהמשך, וזאת עד להכרעה בערעור. יצוין, כי ערעור הבנק על פסק הדין הוגש ביום 10.1.2010, לאחר שלבנק ניתנה הארכת מועד להגישו. תגובת המפקח לבקשה הוגשה ביום 16.2.2010. כפי שיפורט בהמשך, במסגרת התגובה חוזר המפקח על הסכמתו לעיכוב ביצועם של חלק מהסעיפים בחוזה. לצד זאת, נוכח החלטת בית הדין בבקשה לעיכוב ביצוע, חזר בו המפקח מההסכמה לעיכובם של סעיפים מסוימים בחוזה. ביום 14.4.2010 הוגשה תשובת הבנק לתגובת המפקח, בה פורטו הסכמות נוספות אליהם הגיעו הצדדים. מדובר בהסכמות בדבר עיכוב ביצוע פסק הדין ביחס למספר סעיפים בחוזה, בתנאי שבתקופה שעד להכרעה בערעור יחולו נוסחים מתוקנים של סעיפים אלה. יצוין, כי ביום 15.12.2009 הוריתי ליועץ המשפטי לממשלה להגיש תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, בהמשך לדברים שנכתבו לעניין זה בהחלטת בית הדין מיום 1.10.2009. היועץ המשפטי לממשלה הגיש את תגובתו ביום 3.3.2010 ומסר כי אין הוא רואה מקום להוסיף על האמור בתגובת המפקח. עוד יצוין, כי ביום 15.12.2009 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין לגבי הסעיפים שנזכרו בבקשה.

4.            כאמור, במסגרת הבקשה שלפניי, מתבקש עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים ביחס לחלק מסעיפי החוזה. למען הנוחות, יסווגו סעיפי החוזה, אשר לגביהם התבקש עיכוב הביצוע, לארבע קבוצות: הקבוצה הראשונה כוללת את סעיפי החוזה לגביהם ניתנה הסכמת המפקח לבקשת עיכוב הביצוע. הקבוצה השנייה כוללת את סעיפי החוזה אשר ביחס אליהם הגיעו הצדדים להסכמה בדבר נוסח מתוקן אשר יחול בתקופה שעד להכרעה בערעור (להלן - תקופת הביניים). יוער, כי הבנק מבקש כי אורה כי תיקון הסעיפים, בהתאם להסכמת הצדדים, יבוצע עד ליום 1.7.2010. הקבוצה השלישית, כוללת את סעיפי החוזה אשר הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לעיכובם. הקבוצה האחרונה נוגעת לסעיפים מסוימים בחוזה אשר הערעור לגביהם מעורר שאלות דומות לשאלות שהוכרעו לאחרונה בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 6916/04 בנק לאומי נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 18.2.2010). כבר כעת יצוין, כי השיקול המרכזי לו יינתן משקל בהחלטה בדבר עיכוב הביצוע במקרה דנא הוא שיקול מאזן הנוחות. זאת, בהתחשב באופי ההליך בו מדובר וההשפעה מרחיקת הלכת שיש לפסק הדין על פעילות הבנק בתחום ההלוואות, כמו גם על המערכת הבנקאית בכללותה.

5.            כאמור, הקבוצה הראשונה של סעיפים כוללת סעיפים אשר לעיכוב ביצועם ניתנה הסכמת המפקח. הסעיף הראשון הנכלל בקבוצה זו הוא סעיף 5(ו) לחוזה, אשר בנוסחו המקורי הקנה לבנק יכולת לחייב את חשבונו של הלווה בכל אחד מימי החודש לגבי כל סכום שלא שולם במועד הפירעון. בית הדין קבע, כי הסעיף מקפח את הלקוח במקרים בהם אי-חיוב החשבון במועד הפירעון נובע מסיבה שאינה תלויה בלקוח. במקרים כאלה, קבע בית הדין, על הבנק ליתן ללקוח התראה של שלושה ימי עסקים לפחות טרם חיוב החשבון במועד נדחה. בית הדין קיבל את בקשת הבנק לעיכוב ביצוע פסק הדין ביחס ללקוחות קיימים בלבד. כעת, מבקש הבנק לעכב את הביצוע גם ביחס ללקוחות חדשים. לטענת הבנק, תיקון הסעיף בהתאם לפסק הדין מחייב שינוי נרחב במערכת הממוחשבת של הבנק בכללותה. זאת, מבלי שקיימת יכולת להבחין בין לקוחות קיימים ללקוחות חדשים. הבנק מוסיף, כי מדובר בשינוי אשר עלולות להיות לו השפעות רוחב על תהליכים מחשוביים אחרים בבנק, ולפיכך יש להשקיע משאבים ניכרים בבדיקות איכות טרם ביצועו. לטענת הבנק, במצב דברים זה, נוטה הכף לטובת עיכוב הביצוע. המפקח מצטרף לטענות הבנק. הטעמים המוצגים על-ידי הבנק, בהסכמת המפקח, מצדיקים לטעמי את עיכוב ביצוע הסעיף גם ביחס ללקוחות חדשים. זאת, שכן המשמעות של דחיית הבקשה הינה למעשה חיוב הבנק לערוך שינוי גורף במערכותיו. שינוי זה יחול גם ביחס ללקוחות קיימים, אשר לגביהם נקבע כי ישנה הצדקה לעכב את פסק הדין. בנוסף, ביצוע השינוי דורש מהבנק השקעת משאבים משמעותיים, כאשר אם יתקבל הערעור, תידרש השקעתם פעם נוספת כדי להשיב המצב לקדמותו. אכן, משנקבע כי הסעיף בנוסחו היום הוא מקפח, הרי שבעיכוב הביצוע יש כדי לגרום נזק ללקוחות העתידיים. ואולם, נראה כי במקרה זה, עולה הנזק לבנק על הנזק הפוטנציאלי ללקוחות, באופן המצדיק את עיכוב הביצוע.

6.            סעיפים נוספים לגביהם התבקש עיכוב ביצוע בהסכמת המפקח הם סעיפים 15(ג) ו-15(ד) לחוזה. סעיפים אלה מגדירים חלק מתנאי הערבות של הערבים להלוואה, תוך שהם מתנים על הוראות חוק הערבות, התשכ"ז-1967. בית הדין קבע, כי לא קיים פסול עקרוני בהתנאה חוזית על הוראות חוק הערבות. ואולם, במקרה דנא הוראות החוזה הופכות את הערבות מערבות משנית לחבות עצמאית של הערב. בית הדין קבע, כי במקרה זה יש בשימוש במונח "ערב" כדי להטעות את הלקוחות לגבי אופי חבותם לבנק. לפיכך, הורה בית הדין למחוק את הסעיפים האמורים מהחוזים הקיימים. בחוזים מול לקוחות חדשים נקבע, כי הבנק יוכל לבחור בין ביטול ההתנאות על חוק הערבות לבין הותרתן על כנן תוך שינוי המושג "ערב" למושג "מתחייב נוסף" או "משפה". בית הדין דחה את בקשת הבנק לעכב את ביצוע פסק הדין ביחס לסעיף הן לגבי לקוחות קיימים והן לגבי לקוחות חדשים. לטענת הבנק, יש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין. זאת, שכן השינוי עליו הורה בית הדין ביחס ללקוחות קיימים מחליש את ערכן של הערבויות הקיימות בידי הבנק. המפקח מסכים לבקשה ומוסיף, כי בשינוי המינוחים המוצע על-ידי בית הדין, יש כדי לעורר חשש להטעיית הערבים, שכן המונחים שהוצעו על ידי בית הדין אינם מוכרים לציבור. טעמים אלה מקובלים עלי. אכן, ביטול הסעיפים האמורים בחוזים קיימים משפיע על היקף חבותם של ערבים כלפי הבנק בהלוואות שכבר נתנו. בנוסף, יש טעם בטענת המפקח לפיה לא רצוי לעשות שימוש במושגים חדשים, אשר אינם מוכרים לציבור הרחב, במסגרת חוזה ההלוואה האמור. מנגד, עיקר הנזק הצפוי ללקוחות כתוצאה מעיכוב הביצוע טמון בחשש להטעייתם ביחס להיקף חבותם לבנק. הדברים אמורים בהתחשב בכך שלא נמצא כי עצם ההתנאה על חוק הערבות הינה מקפחת. על כן, גם ביחס לסעיף זה נוטה מאזן הנוחות לטובת עיכוב הביצוע.

7.            לא כך הם פני הדברים ביחס לבקשה לעיכוב ביצועם של סעיפים סעיפים 12(ב) ו-12(ד)(3) לחוזה, אשר הוגשה אף היא בהסכמת המפקח. עניינם של סעיפים אלה בויתור הלווה על ההגנות הנתונות לו ולבני משפחתו במקרה של מימוש המשכנתה, בהתאם לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, וסעיפים 39-38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. סעיפים אלה קובעים את זכותו של הלווה לדיור חלוף במקרה של מימוש משכנתה, אלא אם ויתר עליהם במפורש בחוזה ההלוואה. יצוין, כי ביום 16.11.2008 תוקן סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, באופן שמבטל את האפשרות לוותר על הזכות לדיור חלוף באופן גורף במסגרת הסכם ההלוואה (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008, ס"ח 2188 42, 51 (16.11.2008) (להלן - תיקון 29)). תיקון 29 נכנס לתוקף החל מיום 16.5.2009 ואילך. בפסק דינו, קבע בית הדין כי הוראות הסעיפים האמורים הן מקפחות ויש לשנותם, באופן שהלווה לא יוכל לוותר על זכות בני משפחתו לדיור חלוף, אלא רק על זכותו שלו. בית הדין קבע, כי שינוי זה יחול אף על חוזים שנכרתו לפני מועד כניסתו לתוקף של תיקון 29. הבנק והמפקח טוענים, כי בית הדין דן בסעיף מיוזמתו הוא, וכי יש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין לגבי סעיפים אלה. לטענתם, פסק הדין למעשה מחיל באופן רטרואקטיבי את הוראות תיקון 29, וזאת בניגוד לקביעת המחוקק. הבנק מוסיף, כי ביצוע השינוי יוביל לשינוי משמעותי בערך הבטוחות הקיימות של הבנק, שכן לפי פסק הדין ייתכן ויהיה עליו לדאוג לדיור חלוף לבני משפחה של לווים קיימים. לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתו של בית הדין ביחס לסעיף זה. אכן, ביצוע השינוי האמור בנוסח החוזה הינו בעל השפעה מהותית על הבנק. עם זאת, כפי שקבע בית הדין לחוזים אחידים, במקרה זה הנזק הצפוי לציבור הלווים כתוצאה מהעיכוב פסק הדין הינו משמעותי. זאת, נוכח העובדה כי עניינו של הסעיף בויתור על זכות הלווה לדיור חלוף במקרה של מימוש משכנתה. הנזק שייגרם ללקוחות אם יעוכב הביצוע וערעור הבנק יידחה, עולה באופן משמעותי על הנזק שייגרם לבנק אם יעוכב הביצוע והערעור יתקבל.

8.            כפי שצוין, הקבוצה השנייה של סעיפים לגביהם מתבקש עיכוב ביצוע כוללת סעיפים בחוזה אשר הצדדים הסכימו לעכבם בתנאי שבתקופה הביניים יחול נוסח מתוקן של הסעיף, כפי שהוסכם. מדובר, בסעיפים 8, 20(א), 32 ו-34(ב) לחוזה. מצאתי לקבל את הבקשה לעיכובם של סעיפים אלו, תוך החלת הנוסחים המוסכמים שהוצעו על-ידי הצדדים בתקופת הביניים. יוער, כי בסעיף 8 מצאתי לנכון להורות על שינוי מסוים בנוסח המוסכם, כפי שיודגש להלן. עוד יצוין, כי סעיף 34(ב) לחוזה יתוקן כך שתופיע בו הפניה לנוסח סעיף 20(א) כפי שיפורט להלן. כמו כן, מקבל אני את בקשת הבנק לפיה השינויים האמורים ייכנסו לתוקף ביום 1.7.2010. להלן יפורט נוסח הסעיפים אשר יחולו בתקופת הביניים:

8. בנוסף להלוואה, לריבית, להפרשי הצמדה עליהן ולכל יתר התשלומים שעל הלווה לשלם לבנק על-פי הסכם זה, מתחייב הלווה לשלם לבנק, במועדים שייקבעו על ידי הבנק, עמלות וחיובים שונים בקשר להסכם זה ו/או לפעולות ו/או שירותים הקשורים בו וכן הוצאות ותשלומים לצד שלישי בקשר עם ההסכם ו/או המוטלים ו/או שיוטלו על הלווה על-פי דין בקשר עם הסכם זה, לפי תעריף שיהיה נהוג בבנק מעת לעת, בכפוף להוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 ובכפוף להוראות ולכללים שהותקנו ו/או יותקנו מכוחו (להלן: "התשלומים הנלווים").

20(א). אם ללווה ישנם או יהיו מספר חלקים בהלוואה או מספר הלוואות בבנק, כל סכום שישולם לבנק על-ידי הלווה ו/או על-ידי כל אדם אחר ו/או יגבה ו/או יתקבל על-ידי הבנק בכל דרך שהיא ייזקף, כל עוד ההלוואה ו/או ההלוואות משולמות לבנק כסדרן, לזכות אותה הלוואה או חלק ממנה שיקבע הלווה בעת התשלום. אם ההלוואה ו/או ההלוואות אינן משולמות לבנק כסדרן וננקטו הליכים משפטיים בקשר עם ההלוואה ו/או ההלוואות, כי אז כל סכום ששולם לבנק על-ידי הלווה ו/או על-ידי כל אדם אחר ו/או יגבה ו/או יתקבל על-ידי הבנק בכל דרך שהיא ייזקף לזכות אותה הלוואה או חלק ממנה שהבנק יקבע לפי שיקול דעתו הבלעדי, תוך התחשבות, בין היתר, בפגיעה שעלולה להיגרם לערבים כתוצאה מזקיפת תשלומים כאמור.

למרות האמור, בהלוואות לדיור יפעל הבנק בהתאם להוראות הדין ולהוראות בנק ישראל כפי שיהיו בתוקף מעת לעת, ובהלוואות זכאות על-פי תוכנית סיוע ייזקף הסכום הנפרע לפי הנחיות הממשלה כפי שיהיו בתוקף מעת לעת.

32. בכפוף לאמור במסמכים שנערכו בקשר עם ההלוואה בדבר שמירת שיעור הריבית להלוואה, מסכימים בזה הלווה והערבים מראש כי שיעור הריבית להלוואה עלול להשתנות בעת ביצוע ההלוואה או כל חלק ממנה, בהתאם למנגנון השינוי הקבוע במסמכי ההלוואה ובכפוף לכל דין.

9.            בקבוצה השלישית מבקש הבנק לעכב את ביצועם של השינויים שנקבעו בפסק הדין ביחס לסעיפים 12(ב) ו-12(ד)(1) לחוזה. סעיפים אלה עוסקים בזכותו של הבנק לקבוע, על-פי שיקול דעתו הבלעדי, את תנאי המשכנתה. בית הדין קבע, כי סעיפים אלה מקפחים את הלקוח והורה לתקנם כך שייקבע ששטר המשכנתה יצורף כנספח להסכם וכי הבנק לא יוכל לערוך שינויים בתנאיו, אלא כדי להתאימם לדין הנוהג. בית הדין עיכב את ביצוע השינוי ביחס ללווים קיימים בלבד. כעת, טוען הבנק, כי ביצוע פסק הדין מחייב את הבנק להחתים לקוחות חדשים על שטר המשכנתה על כל תנאיו כבר במועד העמדת ההלוואה, בעוד שרישום המשכנתה עשוי להתבצע רק כעבור שנים רבות. עוד טוען הבנק, כי ביצוע פסק הדין כרוך בקשיים לוגיסטיים ותפעוליים שונים שיש בהם להצדיק את עיכוב הביצוע. המפקח, מצידו, מסכים לכך שפסק הדין פוגע יתר על המידה ביכולתו של הבנק לערוך שינויים בתנאי המשכנתה. עם זאת, סבור המפקח כי יש לעכב את ביצוע הסעיפים רק אם יתוקנו כך שיכולתו של הבנק לערוך שינויים בתנאי המשכנתה תוגבל. הצדדים לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם שיחול בתקופת הביניים. לאחר שעיינתי בנוסחים המוצעים על-ידי הצדדים, מצאתי כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין ביחס לסעיפים אלה גם כלפי לווים חדשים. זאת, בתנאי שבתקופת הביניים יתוקנו הסעיפים בהתאם להצעת המפקח. שוכנעתי, כי ביצוע השינוי בפסק הדין הינו בעל השלכות משמעותיות כלפי הבנק. ואולם, אין די בשינוי הניסוח שמציע הבנק כדי למנוע נזקים אפשריים שייגרמו ללווים בתקופת הביניים. לפיכך, יתוקנו הסעיפים כך שייקבע שבתקופת הביניים, ככל שהבנק יידרש לשנות את שטר המשכנתה הוא יעשה כן בהתאם להוראות כל דין ועל מנת לאפשר את רישום המשכנתה ולא לפי שיקול דעתו הבלעדי. 

10.         לבסוף, במסגרת הבקשה מתייחס הבנק למספר סעיפים בחוזה המעוררים שאלות אשר הוכרעו זה לא מכבר בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 6916/4. עניינו של פסק הדין בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לבטל סעיפים מסוימים בחוזה העו"ש של הבנק מחמת היותם מקפחים (להלן - פסק הדין בעניין חוזה העו"ש). פסק הדין בעניין חוזה העו"ש ניתן לאחר המועד בו ניתנה החלטת בית בדין בבקשה לעיכוב ביצוע, ולכן הורה בית הדין על עיכוב ביצועם של הסעיפים הרלוונטיים בחוזה עד להכרעה באחד הערעורים לפי המוקדם. משהוכרע הערעור בעניין חוזה העו"ש, מבקש הבנק לחזור בו מהבקשה לעכב את סעיף 27 לחוזה ומסכים למחוק אותו מנוסח החוזה עד להכרעה בערעור. כן מבקש הבנק, בהסכמת המפקח, להמשיך את עיכוב ביצועו של סעיף 24(ב) עד להכרעה בערעור הנוכחי. עניינו של הסעיף בקביעה כי כל שינוי בהסכם ההלוואה יחייב רק אם יבוצע בכתב. לטענת הבנק, תומכות הקביעות בפסק הדין בעניין חוזה העו"ש בטענותיו במסגרת הערעור. אשר לסעיפים 16(ד) ו-19 לחוזה, העוסקים בכוחם הראייתי של ספרי הבנק, מבקש הבנק, בהסכמת המפקח, כי ביצועם יעוכב תוך החלת נוסח מתוקן מוסכם בתקופת הביניים. מצאתי לנכון לקבל את כל בקשות הבנק בעניין זה, נוכח ההכרעה שהתקבלה בפסק הדין בעניין חוזה העו"ש. הנוסח של סעיפים 16(ד) ו-19 יהיה כדלקמן:

16(ד). הצהרות הבנק בדבר שיעור הריבית המירבי כאמור לעיל יהוו ראיות קבילות להוכחת אמיתות תוכנן.

19. ספרי הבנק וחשבונותיו יהוו ראיות קבילות להוכחת אמיתות תכנן.

11.         טרם סיום יש לציין לחיוב את העובדה כי בעלי הדין פעלו בשיתוף פעולה לצמצום המחלוקת בבקשה לעיכוב ביצוע. בהתחשב במורכבותו והיקפו של פסק הדין, יש לברך על כך. בהתחשב בכך, ובתוצאה אליה הגעתי, לא ייעשה בבקשה זו צו להוצאות.

12.         סיכומם של דברים, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן:

                      א.      הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת ביחס לסעיפים הבאים: 5(ו), 15(ג), 15(ד) ו-24(ב).